קוצו של יוד (The Point on Top of the Yodh) - Sách nói Miễn phí

קוֹצוֹ שֶׁל יוּד היא פואמה עברית רחבת-יריעה של יהודה ליב גורדון (יל"ג), שהתפרסמה בהמשכים בכתב העת "השחר" שבעריכת פרץ סמולנסקין בשנת תרל"ו (1876), ואחר-כך שוכללה על ידי המשורר וקיבלה את צורתה הסופית בחודש אב תרל"ח (1878). שמה של הפואמה נגזר מהמסופר בעלילה, על רב שפסל גט, אותו השיגה אישה עגונה מבעלה, עקב האות י' שחסרה הייתה בשם הבעל. בספרות העברית ידועה הפואמה כאחת המחאות הפואטיות החריפות כנגד השלטון הרבני על הקהילה מצד אחד, וקיפוח זכויותיהן של נשים מצד שני.

"The Point on Top of the Yodh" is a Hebrew poem by Judah Leib Gordon that was published serially in 1876 in the journal Hashachar (edited by Peretz Smolenskin) and refined by the poet into its final form in 1878. The title of the poem is derived from its story of a woman who obtains a divorce document from her husband, who had deserted her. However, a rabbi invalidates the divorce document because of a missing letter (a yodh) in the husband’s name. The poem is considered one of the strongest protests in Hebrew literature against rabbinic rule over the community and discrimination against women. (Summary from Wikipedia)